כבר לפני מספר שנים הוכרזה ההשמנה כמחלה, ובהמשך כמגפה של המאה הנוכחית. משיעורי ההשמנה בארה”ב ובישראל, עולה תמונה מדאיגה ביותר. כ- 60% מהאוכלוסייה בארה”ב וגם בארץ סובלים מעודף משקל, וזאת למרות שידוע לכל כי השמנה מהווה גורם סיכון למרבית המחלות המאפיינות את החברה המודרנית. אחת מן התוצאות הנלוות למגפת ההשמנה היא מגפת הסוכרת הדוהרת בעקבותיה. למעשה, גורמי הרפואה מדברים כיום על “מגפת התאומים” – כלומר השמנה וסוכרת כמגפה אחת. בארה”ב אף מתפשטת מגפה נוספת,ילדים צעירים מאוד המפתחים סוכרת שלעל פי רוב מאפיינת מבוגרים.
סוכרת היא מחלה הגורמת להפרעה בחילוף החומרים ומתאפיינת ברמות גבוהות של סוכר בדם.אחד משחקני המפתח במחלת הסוכרת הינו הורמון שנקרא אינסולין. האינסולין מופרש מבלוטת הלבלב ותפקידו העיקרי הוא להכניס את הסוכר לתאים. הסוכרת הינה מחלה פרוגרסיבית (מתקדמת) כאשר בדרך כלל בתחילת המחלה התאים מפתחים חוסר תגובתיות (עמידות) לאינסולין המלווה בעלייה ברמות האינסולין בדם, יצירה מוגברת של סוכר על ידי הכבד וירידה בכניסת הסוכר לתאים. אם לא מאזנים את רמות הסוכר, המחלה מתקדמת להרס תאי הלבלב האחראים להפרשת אינסולין ולכן במקרים רבים יש צורך בהזרקת אינסולין.
השמנה בטנית מאופיינת בהפרשת חומרים המקדמים עמידות לאינסולין. בנוסף, בסוכרת מתקדמת, כאשר מתרחשת ירידה בהפרשת האינסולין, הסוכר לא נכנס לתאים וגם הכבד מייצר עוד סוכר (הגוף מאותת לכבד שאין לו מספיק סוכר בתאים), רמות הסוכר בדם עולות אולם מכיוון שהסוכר לא נכנס לתאים יש עליה בתחושת הרעב ומכאן לעלייה בצריכת מזון ולהשמנה. נוצר מעין “מעגל קסמים” בו ההשמנה מובילה לסוכרת והסוכרת מקדמת אף היא את ההשמנה.
התסמינים הקליניים לאבחון הסוכרת יהיו לרוב השתנה מוגברת,צמאון מוגבר, אכילת יתר, עייפות וחולשה, חוסר תחושה בגפיים, עור יבש, ריפוי איטי של פצעים וזיהומים חוזרים. בבדיקות הדם, תוצאה בערכי סוכר שבין 100-125 מ”ג מוגדרת כטרום סוכרת, מצב בו לרוב ניתן לטפל ולשפר על ידי תזונה ופעילות גופנית ואין צורך בטיפול תרופתי. תוצאה מעל 126 מ”ג מוגדרת כסיכון גבוה מאוד לסוכרת יחד עם הנחייה להתחיל לרוב בטיפול תרופתי.
הקצב המהיר של התפשטות מגפות אלה מלמד כי הסיבות העיקריות לכך הן סביבתיות, מאחר וגורמים גנטיים אינם משתנים בקצב מהיר מספיק. הסביבה בעולם המודרני מאופיינת בשפע ואף בעודף של מזון מחד וחוסר בפעילות גופנית מאידך. החברה המודרנית מעודדת אכילת יתר של מזונות עתירי שומנים, סוכרים, מלח וכמובן אנרגיה הנספגת במהירות לגוף. הסוכרת נחשבת ל”מחלה של עשירים” מכיוון שהשלכותיה וסיבוכיה של המחלה מגיעים באיחור של כ10-15 שנים קדימה ואינם מורגשים בתחילה. למרות זאת, היא מהווה סיכון משמעותי לאיברי מטרה חשובים בגוף כדוגמת הלב, הכליות, העיניים וכדומה.
שיעורי ההשמנה והסוכרת הגבוהים, משקפים את אורח החיים אשר אימצנו כחברה. אנו חיים במרוץ אינסופי ובתוך כך איבדנו את הרצון והתובנה של חשיבות ההשקעה באוכל כגורם מרכזי בבריאות הגופנית והנפשית של המשפחה. דווקא משום כך חשוב להצטייד בכלים מתאימים לניהול אורח חיים בריא בסביבה משמינה ולמניעת המשך התפשטות מגפות ההשמנה והסוכרת. הכנת אוכל בריא וטעים אפשרית, גם כחלק מאורח החיים המודרני, והיא אחת המתנות הנפלאות להן זוכות פחות ופחות משפחות בימינו. היא דורשת ידע בכל הקשור לקניית המזון הביתה, לדרכי בישול מהירות וכן הבנה בבואנו לבחור מזון במסעדות.
בעשור האחרון, התפרסמו מספר מחקרי מפתח, אשר הוכיחו כי שינויים תזונתיים מפחיתים באופן דרמטי את הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 , התקפי לב חוזרים ויתר לחץ דם. הוכח כי תזונה קשורה כמעט לכל גורמי הסיכון ברי השינוי לסוכרת ולמחלות לב, החל מפרופיל שומני הדם ולחץ הדם, ועד לתהליכים דלקתיים בגופינו.
כדאי לדעת: פחמימות הן לא אוייב לסוכרתיים
אנשים המאובחנים כטרום סוכרתיים וסוכרתיים מתייחסים לפחמימות כאוייב וכמזון “אסור” ונוטים לצרוך תפריט דל בפחמימות ועתיר בחלבון. זהו מיתוס שחשוב להפריך. גוף האדם זקוק לפחמימות לפעילות שוטפת ולכן דיאטה דלת פחמימות תוביל להאצה בפירוק שריר כדי לייצר סוכר. התהליך יגרום להקטנה של מסת השריר, פגיעה בחילוף החומרים, פגיעה בירידה במשקל ויציאה מאיזון סוכר בדם. פחמימות מהוות את הבסיס לתזונה של האדם הסוכרתי והאגודה האמריקנית לסוכרת ממליצה על 55-65% פחמימות מורכבות בתפריט. מה שחשוב הוא הבחירה הנכונה של פחמימות והחלוקה שלהן במהלך היום. חשוב לבחור בפחמימות מורכבות עם מדד גליקמי נמוך כמו אורז מלא, לחם מחיטה מלאה, שיפון או כוסמין, קטניות, פסטה מקמח מלא ושיבולת שועל. את מנות הפחמימה רצוי לחלק למנות קטנות על פני היום. הפחמימות יעזרו לשמור על רמות סוכר מאוזנות ועל תחושת השובע לאורך זמן.
יש לשלב בתפריט כמויות מתונות של חלבונים רזים כמו מוצרי חלב רזים, ביצים, עוף והודו ללא עור, בשר רזה ודגים. כדאי גם לשלב בתפריט חלבון מן הצומח המגיע מקטניות כמו שעועית, עדשים, אפונה, טופו, פולי סויה וכדומה.
