אנחנו מבינים ויודעים מהי החשיבות והתועלת שיש בתהליך ירידה במשקל ובהרגלי אכילה נכונים לחיים איכותיים ובריאים, למראה טוב, לבריאות , אריכות ימים ולרמות האנרגיה, שכתוצאה מאלו נוכל לשפר את ההרגשה האישית שלנו, את הבטחון העצמי, את מערכות היחסים, ההצלחה בקריירה ובכל תחום בחיים..הרי לא צריך להיות תזונאים כדי להבין מה בריא לנו.
ובכל זאת רוב האנשים לא אוכלים בהתאם למה שהם יודעים שיעשה להם טוב. תעשיית המזון המעובד, הקמחים, הסוכר, הממתקים וכל הג’אנק משגשגת. למה זה קורה? היכן הפער?
אנשים מקשרים לאכילה הלא בריאה יותר עונג מאשר כאב. אבל איך זה מסתדר עם כל היתרונות והמטרות שלנו בהרזייה? ראשית, עלינו להבין את הכוח שמניע את עולמינו.כל בני האדם, ולמעשה כל החיות מונעים משני גורמים, שני כוחות:
כאב ועונג, תשוקה ודחייה
אנחנו בורחים מדברים שאנו מאמינים שיגרמו לנו לכאב ורגשות שליליים ורודפים אחרי דברים שאנו מאמינים שיגרמו לנו עונג ורגשות חיוביים.
תהליך ירידה במשקל – זה כל מה שאנחנו עושים במשך היום כולו . ולא מדובר בהגזמה. כל פעולה שלנו היא ביטוי לרצון להשיג משהו טוב יותר, להרגיש טוב יותר, או להימנע מדברים רעים ורגשות שליליים.
אנחנו קמים מוקדם בבוקר לעבודה כי אנחנו רוצים לעשות כסף (תשוקה למשהו טוב/מרדף אחרי עונג), אבל גם כי אנחנו לא רוצים לאחר, לא רוצים לקבל נזיפה או שיפטרו אותנו (דחייה ממשהו שלילי/בריחה מכאב).
אנחנו מצחצחים שיניים פעמיים ביום כי אנו מבינים שזה שומר על בריאות הפה (תשוקה למשהו טוב/מרדף אחרי עונג), אבל גם כי אנחנו לא רוצים להגיע לטיפול “הלא הנעים” אצל רופא השיניים (דחייה ממשהו שלילי/בריחה מכאב).
אנחנו מתקשרים עם אנשים כי זה גורם לנו להרגיש טוב אבל גם כי זה עוזר לנו לברוח מרגשות שליליים, אותו הדבר לגבי צפייה בטלוויזיה, טיולים, או כל סוג של בילוי.
אנחנו לא נחצה כביש סואן במכוניות כי אנחנו מבינים את הסכנה הממשית לחיים, ולא נעשה פעולות שברור שמסכנות את חיינו.
הסיבה שהמנגנון של כאב ועונג גורם לנו להיכשל בדיאטה היא שבניגוד לדברים שהסכנה לגביהם מאוד ממשית והרווח שהם מספקים קטן (כמו קפיצה לכביש לדוגמה ), בכל מה שקשור לאוכל לא בריא, מאוד קשה לנו לראות את “הסכנה” את הכאב שהוא יגרום לנו בעתיד, ולעומת זאת העונג שהוא מספק לנו עכשיו מאוד ממשי.
אז איך מתמודדים עם זה? איך מאמנים את המוח שלנו לא ליפול בזמן ש”נכשלנו”? איך נגרום למוח להבין את הרווח שלפנינו בהתמדה של התהליך?
המזל הגדול הוא שאפשר לפתח שליטה בהשתוקקויות, וזאת מכיוון שאין מאכל שגורם לנו להשתוקקות בלתי נשלטת באופן שלא תלוי בנו, זה לגמרי תלוי בקישורים הפנימיים שיש לנו במוח לכאב ועונג, ויש טכניקות לשנות אותם.
הבעיה היא שבאופן טבעי הקישורים האלו לא תמיד משחקים לטובותינו, הרי אתם יכולים לנחש מה רוב האנשים מקשרים לשוקולד ומה הם מקשרים לכרוב ? לאיזה מאכל רוב האנשים יותר נמשכים ? ממה הם יותר נהנים ?
לדוגמא, מאוד ממשי לנו שאם נחצה כביש סואן אנחנו בסכנת חיים מיידית, אבל פחות ממשי לנו שלשלוח הודעה בזמן נהיגה זה מסוכן, למרות שאנו יודעים שאנשים רבים נהרגו באופן זה.
מאוד ממשי לנו הטעם המענג של ממתק, והרבה פחות ממשי התסכול של הבגדים שלא יעלנו עלינו בעוד 5 שנים.
במילים אחרות, ניתן לומר שבאופן טבעי המוח מקשר בין דברים שעולים בסמיכות זמנים אם משהו גורם לנו להרגיש טוב מיד אחרי שעשינו אותו אנחנו נשתוקק אליו ואם משהו גורם לנו להרגיש רע מיד אחרי שעשינו אותו אנחנו נדחה ממנו.
לכן, הבעיה נוצרת במקומות שבהם קיים פער זמן בין הסיבה לתוצאה. הרי אם באותו הרגע שבו היינו מכניסים את הג’אנק פוד לפה היינו מרגישים את הכבדות והתשישות או מרגישים את תחושת הדכדוך שעולה כשמסתכלים בראי ורואים שהשמנו, מיד היינו בוחרים בארוחה המזינה.
אם ברגע שהיו מציעים לנו מנה שנייה מעוגת השמנת הטעימה, היינו יכולים להתחבר לתחושת הקלילות של גוף בריא, לשמוע את המחמאות, או לראות את עצמינו חטובים ויפים בבגד ים. אז הסירוב לעוגה לא היה מרגיש כמו מלחמה בעצמינו, אלא כדבר הכי טבעי ונכון לעשות.
במערכת העצבים שלנו אנחנו עדיין מקשרים את האוכל הלא בריא למשהו מאוד חיובי ולא למשהו שלילי.
למעשה כל פעם שאנשים לא מצליחים להתמיד במשהו שהם יודעים שיעשה להם טוב, זה נובע מכך שהם לא מספיק מחוברים לעונג שירוויחו, לא מרגישים את זה במערכת העצבים שלהם. לא מספיק כואבת להם התוצאה של חוסר ההתמדה.
אז איך אפשר לשלוט יותר על התודעה שלנו? ערכו לעצמכם תרגיל קטן על מנת להועיל לתהליך ירידה במשקל:
הניחו את הרגליים על הרצפה, עצמו עיניים ודמיינו את האוכל שאתם לא מסוגלים לעמוד בפניו. הרגישו את הצורך בו ותראו איך אתם אוכלים ממנו פעם אחרי פעם בלי שליטה.
המשיכו לעצום עיניים ועכשיו תראו את עצמכם 5 שנים מהיום שהמשכתם באותה התנהגות, אותה אכילה מפורזת ונסו להתחבר אל עצמכם בעתיד ולהרגיש:
*איך אתם נראים?
*אתם חזקים יותר או חלשים יותר?
*בריאים יותר?
*מבקרים פחות אצל הרופא או יותר?
*אתם נהנים להסתכל על עצמכם במראה או לא ?
*אתם יכולים ללכת לים/ בריכה עם בגד ים או מתביישים?
*איך זה השפיע על מערכות היחסים שלכם, על הזוגיות שלכם?
*איך זה השפיע על היכולת שלכם לעזור לקרובים אליכם ולהשפיע עליהם?
*איך אתם מרגישים ? טוב יותר או פחות טוב, צעירים או מבוגרים ?
*איך המצב רוח שלכם שמחים יותר או מדוכאים יותר ?
*רמת האנרגיה שלכם עלתה או ירדה?
*איך זה השפיע על המצב הכלכלי שלכם, על הקריירה שלכם?
מה האמונות שלכם על עצמכם, על היכולות שלכם ועל כמה אתם שווים?
כשאתם מרגישים שמשהו קורה שם בפנים– עצרו וזכרו שזה רק בראש, זה עוד לא קרה. חזרו להווה. זה בדיוק הזמן שאתם יכולים לשנות!
ועכשיו תדמיינו שוב איך יראו החיים שלכם בעוד 5 שנים אם תעשו את השינוי מהיום. נסו להסתובב עם התחושה הזאת בשבוע הקרוב, ואם אתם נתקלים ברגע של “כשלון”-זכרו שאתם עדיין בהווה, הכל פתוח לשינוי. אתם מחליטים איך ייראה העתיד שלכם.
לחץ מידע נוסף על דיאטת דש.
