רונית ירדה 52 ק"ג עם דיאטת דש
עשיתי זאת!
בהמשך למשפט המוטיבציה שיפה ביקשה שנעלה…
רוצה לשתף אתכם בסיפור האישי שלי שטומן בחובו הרבה מוטיבציה …אותו חוויתי ביום שישי האחרון.
אך לפני כן הקדמה קצרה 😀
בסוף חודש דצמבר, יפה התומכת שלי, בקשה לשתף מה היעד שכל אחת מאמינה שתכבוש בשנה החדשה? אז כיוון שאת היעד העיקרי בשנה שחלפה כבר כבשתי והשלתי מעצמי 52 ק״ג. כן פה בדיאטת דש. בזכות יפה ורות שלנו האלופות! החלטתי שהיעד הבא שארצה לכבוש בשנה החדשה יהיה בדגש על ספורט באופן יותר מקצועי, בדגש על ריצה. ואז המעבר לאורך חיים בריא יהיה מושלם עבורי!
אך האמת שבחיים שלי לא רצתי. הפעם הראשונה הייתה לפני קרוב ל-30 שנה. זה היה בשעורי ספורט בבה״ס וגם אז, באופן כושל שהסתיים לרוב בבחילות והקאות ולכן מעולם לא היה רצון לעוד.
אני זו הילדה שריצת 2000 בבגרות הייתה הסיוט שרדף אותה בלילות. וגם כשעשיתי זאת בדרך לא דרך, לא היו לי שאיפות מעבר לקבל תעודת בגרות ולהמשיך הלאה.
אני זו האישה, שעד לפני כמה חודשים שקלה 117 ק״ג, שלא הייתה מסוגלת ללכת מ״ס דקות מבלי להתנשף כאילו סיימה מרתון.
אני זו האישה שרק לפני זמן קצר החליטה לארוז את הפקלאות ולכבוש עוד יעד בחיים.
כי אני זו האישה שהשילה מעלייה 52 ק״ג וכחלק מאורח חיים בריא, החלטתי ( ואל תשאלו אותי מה עבר לי בראש) אבל החלטתי שאני רוצה לרוץ! כן, לרוץ!
וברגע שהחלטתי עפתי על עצמי עם מטרה לא ריאלית מבחינתי- לרוץ 5 ק״מ תוך חודש ימים במרתון ת״א הקרוב.
מפה לשם הגעתי לקבוצת ריצה. המאמנת לקחה אותי יד ביד והתחילה איתי מנקודת ההתחלה ( כמו תינוק שמתחיל ללכת…). היא ביקשה שנתחיל יחד בהליכה של 4 דקות וריצה של דקה.
פחדתי פחד מוות לרוץ דקה וכשבקושי סיימתי גם אותה, פשוט ראיתי כוכבים.
לא יכלתי להתרומם, לא היה לי אוויר…
רצים שהיו במקום ניסו לעזור.
ובאותו הרגע עבר לי סרט שחור בראש
שכנראה הרעיון להכנס לעולם הריצה היה טעות מרה. אך ברגע שהתעשתתי וחזרתי לעצמי, החלטתי שבמקום להתקפל ולוותר, שאני ממשיכה עד הסוף ואת היעד שהצבתי לרגע לא עזבתי.
מאימון לאימון הרגשתי איך הנשימה נעשית פחות כבדה. תחושת המרץ ליוותה אותי בכל עת ובכל צומת דרכים והאימונים הפכו עבורי לחוויה מרגשת ומעצימה.
אחרי מ״ס אימונים הגעתי למאמנת שלי עם יציאה, שאני רוצה לרוץ במקצה ה- 5 ק״מ במרתון ת״א, ממש בחודש הבא.
הייתי בטוחה שתחשוב שהשתגעתי, הרי אני עוד בתהליך של הליכה משולבת עם דקת ריצה.
המאמנת הפתיעה בתגובתה וענתה שאם זה מה שאני רוצה היא תיתן לי תכנית אימונים עד למרתון הקרב ובא. באותו הרגע הרגשתי שאני בעננים, והמוטיבציה המריאה לשחקים.
בעקבות התכנית התחלתי לרוץ גם בימי שישי בערבים. ככה מצאתי את עצמי מחכה לסוף השבוע לרוץ בחושך,בגשם, לצאת גם כשקפוא, לתת עוד ועוד קצת פוש…
בעצם, אולי לנצח את עצמי.
כי בריצה (כמו גם בהחלטה לרדת במשקל) אין מעמדות ואין חוקים וכללים, יש אותי אל מול עצמי.
את ההצלחה אי אפשר לקנות בכסף, אי אפשר לקנות אותה מאדם.
זה רק מה שאני מביאה מעצמי.
המחוייבות שלי לעצמי, התשוקה, הכוחות, המוטיבציה, הרצון, ההתמדה…
פשוט תחושת הישג עצומה!
אתם יודעים כשהשלתי מעלי 52 ק״ג, הרבה אנשים שפגשתי, לא האמינו שעשיתי זאת ללא ניתוח ….וטענו שזה קשה ואי אפשר….
אז חברים יקרים כמו שיפה תמיד אומרת לנו ומדגישה, לא להשתמש במשפטים מחבלים שרק פוגעים בתהליך.
אני מבקשת מכם שתקחו את המשפט ״אי אפשר״ ותהפכו אותו ל אי של אפשר!
כי הכל בראש והכל אפשרי! שכן אין דבר העומד בפני הרצון.
אז כן!
ביום שישי בפעם הראשונה בחיי,כבשתי עוד יעד בפסגה ורצתי בהתרגשות רבה במירוץ מרתון ת״א ללא עצירה! 😊
*תוצאות השימוש משתנות מאדם לאדם ואין לראות בעדויות המופיעות באתר כהבטחה לתוצאות דומות. אנו ממליצים לאלפי לקוחותינו להיות בקשר עקיב ורציף עם הצוות המקצועי כדי להגיע לתוצאות אופטימאליות.
